פירוק שותפות עסקית – מרכז זבריקו לבוררות בירושלים
סודות הקונפליקט האישי
וכן, ניתן להביא כי מדובר בדבר די אנושי – אנשים שמכירים אחד את השני שנים זה רבות, שעבדו ביחד בעבר, שמחזיקים אולי בתפישות או ציפיות קודמות, ויש להם עניינים רגשיים לפגוש בינים לבין עצמם – נפגשים כעת בסביבה עסקית, הישגית, כזו שיש בה עניין לשמור על תפקוד גבוה, למקסם הזרמים פיננסיים ולוודא שהמערכת תתפקד באופן נאה ויאה, ובתוך כל זה – יש גם עניינים אנושיים ורגשיים, שבין אדם לחברו, ובין אדם למקומו. כך או כך, בשלב מסוים – רף המתח הגיע למסה קריטית, ונדמה היה שלא היה ניתן להמשיך ולטאטא את העניין מתחת לשטיח, אלא לפגוש אותו באופן ישיר, אלא שבמקרה זה – לשותפים לא הייתה הקיבולת הרגשית, או הכלים המעשיים כדי לעשות עם זה עבודה, בינם לבין עצמם ובינם לבין חברם – ועל כן, כדי ספק לברוח, ספק להחלים, ספק לנסות לעשות רי-אורגניזציה “למצב”, אחד השותפים החלט שמוטב לו לצאת מהשותפות, ולסיים עם הפרק הזה בחייו – פשוט כדי לחזור לאיזון.
שזה מצב מובן – לאחר שמבנה מסוים בחיים, נדמה כ-“לא עובד”, או “לא מתפקד”, הרי שלפעמים ארגון מחדש שלו, זה פשוט וויתור עליו, שחרור ממנו – גם במחיר של פירוקו והתמרתו לאור. על כן, אחד מהשותפים שבסיפורנו רצה לעשות פירוק שותפות, וכדי לעשות כך – מתבקש היה לפנות לערכה המשפטית. אם כן, כדי לעשות זאת – ולהתדיין בצורה הנורמטיבית, המתקבלת החוק הישראלי, המערבת את בתי המשפט בישראל – יש עניין לבחור עורך דין שייצג את הקייס, כמו גם לשלם את האגרות על פתיחת התיק – יהיו אשר יהיו. ואילו, כך עשה – כי לא ידע אחרת, חשב אולי שזו הדרך המיטיבה – מתוך ראות ותפישת עולמו, הניח השותף העוזב שיהא זה נכון להיוועץ בשופט כדלקמן כדי לסיים את הסכם השותפות בין השניים. אם כי, כאמור – הדבר מחייב עירוב של עורכי דין, אגרות, תשלומים שונים ואת משך הזמן המתבקש כדי להשלים תהליכים משפטיים שכאלה.
התחלת התהליך המשפטי – מרכז בוררות או ערכאה משפטית?
על כן, בחר השותף הנזכר לעיל להתחיל את התהליך בכל מקרה – ולו כי אולי לא חשב בהיגיון, ופשוט ביקש לעצמו התחלה חדשה, או איזון של המצב הקיים – ופנה לבית המשפט השלום שבפתח התקווה, לדיון מקדמי – שם עמד מול שותפו לעסק, חברו מילדות – שגדלו השניים במרכז, וביקש לפרק את השותפות ביניהם. ובעת זו, אמר והצהיר הנתבע, השותף השני – שלמעשה, יש תניית בוררות. מה זה אומר?
ובכן, ראשית כל – יש עניין שטיפול במחלוקות יטופל על ידי בורר. על כן, הגיש השותף השני בקשה לעיכוב הליכים, מאחר ויש תניית בוררות זאת, וזאת לאור הסכם השותפות העסקי ביניהם – לפיו כל מחלוקות שנתגלעה בין הצדדים – תביא לפנייה לבורר, כדי לפותרה. אלא, שמאחר ולא סיכמו מראש, כחלק מהסכם הבוררות – על הבורר, כמו גם סידרי הדין – ניתן להם השופט, במעשייתנו – רשימה של בוררים, והמליץ על שם מיוחד וספציפי – מרכז זבריקו לבוררות בירושלים. שכן, יש בכך אלמנט סימבולי מסוים – שכן ירושלים נמצאת במרכז, כמו גם היא בירת ישראל – וכל מחלוקת, קונפליקט ורגשות “עוינים”, הם למעשה יציאה מהמרכז, ראייה שלא דרך הלב, סטייה בפרשנות מאיך שהלב היה רואה כך את המציאות. ועל כן, החבר’ה שהגיעו מהמרכז, יצאו מהמרכז שלהם במהלך עבודתם יחדיו – ולאחר מכן קיבלו אפשרות “לחזור למרכז”, כדרך הליך של בוררות.
על כן, מתוך רשימת הבורים שסיפק להם השופט, שמתוך הסיפור שמבוסס על סיפור אמיתי המליץ ספציפית על כמות מסוימת שלהם – בחרו השופטים במרכז זבריקו לבוררות בירושלים, כדי “לחזור למרכז”, ועל כן התחילו השניים תהליך של בוררות.
התנהלות מן המרכז, כמלך – גם במצבי קונפליקט – בעזרתו של בורר?
על כן, במקום להמשיך ולסטות מן המרכז, וללכת לתהליך משפטי, שיכול לקחת זמן מה, כמו גם משאבים מסוימים – החליטו השניים “לדלג” על כל זה, וללכת ישר לעיקר. תוך מספר חודשים, ומספר מפגשים – קיבלו את הכרעת הדין, בסכום כסף מסוים שהיה מקובל והולם מצד שניהם. על כן, נספר במעשייתנו, שתוך שבעה או שמונה חודשים, יצאו שני השותפים עם פסק בוררות – מקצועי ומנומק, ששניהם, נגיד – היו מרוצים ממנו.
על כן, מה יכול להיות נפלא יותר מלקבל החלטה המקובלת על הכלל? כך אמר לאו טסה בספר המיוחס לו – “טאו טה צ’ינג”: “המים הם טובתו העליונה ביותר של הכלל, שכן הם זורמים למקומות הנמוכים ביותר, לטובת הזנת כל שישנו, מהמעמקים” (פרפרזה ותרגום של הכותבים). שבמילים פשוטות, כאשר דבר מה הוא לטובת הכלל, יש לו אלמנט שהוא מחייה. אין מדובר בדריכה על אנשים, בניסיון לקבל טובה – אלא דווקא “בלרדת לרמה הנמוכה ביותר”, למצוא את המכנה המשותף, מה שיועיל וייטיב עם הכלל – במקום לנסות לדחות את הטובה של האחר, כדי לקבל את הטובה של היחיד – כיוון שאם הולכים על הטובה העליונה של הכלל, הרי “שפעלנו מהמרכז”, “מהלב” של העניין. על כן, השותפים לא היו צריכים ללכת בדרכים עקלקלות, שהיו לוקחות זמן, כסף ורצון טוב בין השותפות שלהם – אלא הלכו לדבר המשותף, לרצון שלהם לחיות ולהחיות – לראות את זה מהמרכז –
ובעזרת מרכז זבריקו לבוררות בירושלים – הם קיבלו עזרה, בלראות מה מגיע לכל אחד, לפי ראיות וממצאים, כך שבאופן אובייקטיבי – ולצורך העניין נגיד שגם מנומק להפליא או לפחות במידה מספקת – הם יכלו לראות מה שייך למי מהם, ולקחת “את העמדה הנמוכה”, העמדה של המים, שפשוט נכנסים לכלי שמתאים להם, שהולם אותם, מבלי לנסות לכפות צורה על מה שישנו, אלא “להיכנס אליו”, ולהזין אותו – לטובת כולם. וזו הדרך להיות משרת של העם, לרצות את טובתו העליונה – ולמעשה גם למלוך, כי מלך אמיתי הוא זה שנותן, מאפשר ומקיים את ממלכתו (כפי שעושים מים). והליך בוררות, כמו מלכות – הוא ישיר, מסודר, מקצועי ובהיר – רואה את האנשים, מספק להם את הטוב ביותר שניתן להעניק להם, בתוך המסגרת הקיימת – כמיטב יכולתם של מנהלי התהליך. ועל כן, בזכות סעיף הבוררות בהסכם – ידעו השניים ללכת לכיוון זה של המלכת מלכים, ולא של פירוק מלכויות – של נתינה למען הכלל, וקבלת מה ששלהם – על פני לנסות להילחם על שאריות ופירוקים. וכאשר מרכיבים סעיף בוררות לתוך ההסכם – ניתן לבחור אוטומטית באפשרות לבוררות, במקום להחליט על כך כלאחר יד, בעת שיש סכסוך מסוים.
אם כי – זה כמובן מיועד לאנשים שחושבים שזה יהיה יעיל, בהמשך דרכם – כי אם יש עניין ללכת ישר להתנהלות משפטית “רגילה”, אז סעיף זה לא רלוונטי. אבל אם רוצים לדלג על הערכאה המשפטית, ולעמוד מול בורר שיכול “לראות” את המשתתפים, לשמוע אותם, ובצורה מנומקת לתת דעתו (שהיא גם הכרעתו), אז זה יכול להיות יעיל – לקבוע מראש שכך יקרה, במקרי קונפליקט.
אם כן, זה הכל לעכשיו – תודה על קריאתך.
